Scaffolding

ביצירה זו פונה אסף בסון אל השפה הגאומטרית כדי לחקור את המבנים הסמויים שעליהם נשענת המציאות. משטחים צבעוניים וקווים אלכסוניים נבנים זה על גבי זה כשלד אדריכלי מורכב, אך מעבר למבנה החזותי מסתתרת שאלה עמוקה יותר: מהם הפיגומים שעליהם אנו בונים את חיינו?

הקומפוזיציה הדינמית יוצרת תחושת תנועה מתמדת. הצורות אינן נחות במקומן; הן נדמות כמתארגנות, נבנות ומתפרקות בו־זמנית. הציור לוכד רגע של התהוות; מצב שבו הסדר עדיין נרקם מתוך ריבוי האפשרויות.

פלטת הצבעים העשירה, הכוללת אדומים עזים לצד ירוקים, סגולים וצהובים, מעניקה ליצירה אנרגיה חיה ופועמת. כל צורה שומרת על ייחודה, אך מקבלת את משמעותה מתוך יחסיה עם הצורות הסמוכות לה. כך הופך המבנה כולו למטאפורה לרשת הקשרים האנושית והתרבותית שבתוכה אנו פועלים.

בסון מציע כאן מבט על תהליך היצירה עצמו. כמו פיגומים באתר בנייה, גם רעיונות, אמונות, זיכרונות וחוויות משמשים מסגרת זמנית שבתוכה מתעצבת הזהות. חלקם נותרים, חלקם מוסרים, אך כולם הכרחיים לתהליך הצמיחה.

Scaffolding היא יצירה על בנייה והתפתחות; על הסדר הנולד מתוך מורכבות, ועל אותם מבנים נסתרים התומכים במסע האנושי גם כאשר אינם נראים לעין.